מדרש לקח טוב
ויואל משה לשבת את האיש. נשבע לו, שנאמר ויואל שאול את העם (ש״א יז כד), ואומר הואל קח ככרים (מ״ב ה מ).
אברבנאל
(כד-כה) וכל איש ישראל היו נסים מפניו והיו אומרים זה לזה הראיתם האיש העולה הזה כי לחרף את ישראל עלה, ואם יצא איש שירצה להלחם עמו ויכנו יעשה לו המלך שלשה חסדים, האחד שיעשרנו המלך עושר גדול, והשני שאת בתו יתן לו לאשה, והשלישי שאת בית אביו יעשה חפשי, רוצה לומר שלא יפרע שום מס ולא יעבוד בדבר ממשפטי המלוכה, והמתרגם הבינו מלשון שררה, על דרך (קהלת י' י"ז) שמלכך בן חורין, שהוא שם נאמר על הממשלה והאדנות. וזה שספר הכתוב שהיו אומרים אלו לאלו לא היה בפני דוד כי אם קודם בואו (כו) ולכן הוצרך הוא לשאול לאנשים מה יעשה המלך לאיש אשר יכה את הפלשתי? לא להנקם ממנו כי אם להסיר חרפה מישראל, וביאר למה היה ענין הפלשתי חרפה לכל ישראל, באמרו כי מי הפלשתי הערל הזה כי חרף, רוצה לומר מי הפלשתי הזה אשר ידבר דברים יורו על שאין בקרב ישראל גבור ואיש מלחמה? עם היותם ישראל מערכות אלקים חיים, וכאלו החרפה נוגעת גם כן באל אלקי ישראל: